מתנות כהונה על בראשית רבה ז׳:ב׳

1 הורה בצור כו'. מעשה זה הוא בירושלמי פרק כיצד אשת אחיו. ובמ"ר פי"ט ובמדרש קהלת פ' כל זו נסיתי ובילקוט פ' זו ובספר עזרא ועל פיהם גרעתי והוספתי:

2 בצור. בעיר צור הורה כן:

3 שלח ליה תא לקי. פי' בא וקבל מלקות על שהורה שלא כהלכה. כדאמרינן בפ"ב דגיטין בגמרא בכל כותבין ההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ונגדיה רב כהנא:

4 א"ל. בן אדם שאומר דבר תורה יהא לוקה בתמיה:

5 מנין הוא כו'. היכן הוא מוכח בתורה שהדגים טעונין שחיטה:

6 לא הורת טב. לא פסקת יפה:

7 רביע. הרבץ לקבל המלקות:

8 ה"ג בירושלמי א"ל חבוט כו'. פירוש יעקב אמר כן לר' חגי הך מכותך שראוי ונכון לקבלם ובערוך משמע שרבי חגי אמר כן:

9 רצוף רצפך. פירש רש"י דבר דבורך וכנס הלכותיך שהם טובים ללמוד אותם. ועי"ל מלשון ובידו רצפה שפי' לשון הכאה לפי מדרש חז"ל שדרשו רצוף פה:

10 ה"ג בנה של עבודת כוכבים. הנולד מישראל בשבת. פי' שהורה להתיר למול בשבת בן וכו'. מן הוא כמו מן הן דאזיל פי' מהיכן:

11 אם אתי כו'. אם בא אצלך עובד כוכבים ויאמר לך אני רוצה לעשות יהודי:

12 למגזריה. למולו:

13 ומן הקבלה. פסוק שהוא בדברי קבלה. בספר עזרא:

14 וכתורה. פירושו כמו שכתוב בתורה ש"מ דמדאורייתא הוא:

15 מאיזה תורה. כלומר והיכן כתוב בתורה שולד עבודת כוכבים הרי הוא כמותה ואימא וכתורה יעשה פירושו כנכון וכהוגן ולא שהוא כן מדאורייתא:

16 ה"ג בירושלמי בנך הבא מישראלית כו'. ודייק מדלא כתיב תסיר בנך דהוה משמע הכותית תסיר בנך שיהיה לך ממנה אלא יסיר את בנך פי' בתך לא תתן לבנו כי חתנך וכו' הרי שהכל נמשך אחר האם ובן בתך קרוי בנך שבני בנים הרי הן כבנים. וכ"פ החזקוני בפ' תזריע:

17 טבא בקולטא. טוב לקולטה ולקבלה: